האהבה לגולני חזקה יותר מאמריקה
סטיב ריבר (26) וג’וזף נגר (21) סיימו שירות קרבי מקוצר בגולני, התגעגעו – וחזרו מארה”ב להשלים שלוש שנים
אדוה כהן
פורסם: 13.3.2013
נגר (מימין) וריבר בפעולה | צילום: אביהו שפירא
מה עושה בדרך כלל חייל קרבי אחרי השירות? נוסע לחו”ל – ורצוי לכמה שיותר זמן. אבל יש כאלה שעושים בדיוק ההפך.
סטיב ריבר (26) מקליפורניה וג’וזף נגר (21) מניו־יורק עזבו לפני כשלוש שנים את הכל, הגיעו לישראל – ובמסגרת של מח”ל (מתנדבי חוץ לארץ) התגייסו לגולני כחיילים בודדים ושירתו שירות מקוצר כלוחמים במשך שנה וחצי.
כשהשתחררו חזרו הביתה לארצות הברית, לחיים הנוחים והטובים. במהלך מבצע “עמוד ענן” התחיל לגרד להם בידיים. השניים הרגישו שהם נמצאים במקום הלא נכון, והחליטו לחזור לישראל כדי לשרת שנה וחצי נוספות ולהשלים שלוש שנות שירות בצה”ל.
“אחרי שהשתחררתי חזרתי לסן־דייגו, התחלתי לנהל עסקים – אבל כסף לא עשה לי את זה”, מספר ריבר. “הכל היה כאילו טוב, אבל לא מושלם. הבנתי שהכי נהניתי בצבא והתבאסתי שהשתחררתי, הבנתי שאני רוצה לחזור לישראל, לגולני. כשהתחיל ‘עמוד ענן’ החלטתי סופית לחזור ולהתגייס שוב. ידעתי שהחברים שלי בבלגן ורציתי להיות שם יחד איתם”. נגר מספר: “חזרתי לניו־יורק, עבדתי בכמה עבודות, שמעתי על מה שקורה בארץ והגעתי למסקנה שאין מצב שלא אהיה שוב עם החבר’ה בגולני. הבנתי שיש דברים יותר חשובים לעשות”.
ריבר ונגר ארזו צ’ימידנים ואמרו בפעם השנייה ביי ביי לאמריקה. לפני כחודש התגייסו שוב לגדוד 51 שאותו עזבו לא מזמן.
“קיבלתי את האהבה הכי גדולה שלי בחזרה – את המדים, את גולני, את הצבא”, סיפר אתמול ריבר. רבים מחבריהם לא הבינו מה דחף אותם לחזור, והם מסבירים: “כל החברים בארה”ב לא הבינו מה עובר עלינו, גם החברים מגולני אמרו שזה מוזר. הרי כבר היינו פה והשתחררנו. אבל אנחנו אוהבים את הצבא. אין מה לעשות, זה כמו למצוא אהבה”.